|
ענייני זמני היום בהלכה היו בעבר עניין פשוט, מכיוון שכל התופעות האסטרונומיות כמו עלות השחר, הנץ החמה, חצות היום, השקיעה - היו נצפות בעין. אדם הסתכל לצד מערב, ראה אם שקעה השמש, ובהתאם לכך כוון את מעשיו. בדורות האחרונים, עם התפתחות הערים, זיהום האוויר, תאורת הרחוב והינתקות מקשר ישיר עם הטבע הסובב אותנו, נוצר מצב בו רוב בני האדם אינם יכולים לצפות בעיניהם את זמני היום, והם נזקקים ללוחות זמנים העושים בשבילם את המלאכה.
כדי לקבוע את הזמנים צריך ידיעה בסיסית באסטרונומיה, בחשבון, ובחכמת המשולשים הכדוריים (משולשים המצויירים על מעטפת כדור), וסבלנות רבה ולאחר מכן לחשב חשבונות רבים. בדורות הקודמים היו תלמידי חכמים שהצטיינו בתכונות אלו והיו בקיאים בחוכמה זו, ויעיד על כך הספר "תכונת השמים" של הרב רפאל הלוי מהנובר זצ"ל. הספר כולל בתוכו טבלאות רבות ובהם אלפי מספרים שחושבו בשיטות מייגעות.בדורנו כמעט ואין אדם המסוגל למלא משימה כזו, וכל מחבר לוח הרוצה להימנע משגיאות, חייב להיזקק לסיועו של המחשב האלקטרוני.
אבל גם בסיועו של המחשב עדיין לא נפתרה הבעיה לגמרי, כדי ליצור לוח נכון לכל מקום ומקום, צריך להזין את המחשב בנתונים מדויקים של המקום: אורך ורוחב גיאוגרפיים, גובה המקום, התחשבות בהרים מסביב. לפי נתונים אלה נוכל לקבוע באופן מדויק את זמני זריחת החמה, חצות היום, והשקיעה. שאר זמני היום - עלות השחר, זמן הנחת תפילין, סוף זמן קריאת שמע ותפילה ודומיהם - עדיין נתונים למחלוקות ולמנהגים שונים בכל עדה ועדה. (ראה בנושא זה את ספריהם של הרב חיים פ. ביניש שליט"א "הזמנים בהלכה", והרב ידידיה מנת שליט"א "זמני ההלכה למעשה", ושם השיטות השונות, מקורם והגדרותיהם ההלכתי
ייתכנו הבדלים של מספר דקות כתוצאה משיטות שונות בחישוב הזמנים הדבר הבטוח ביותר הוא להקדים שתיים עד שלוש דקות כמקדם ביטחון.
|
